פסק-דין בתיק תא"מ 36722-07-10

לפני תביעה לתשלום סך 13,104 ש"ח המהווה לטענת התובעת את סך חובו של הנתבע כלפיה בגין ציוד ושירותים סלולאריים שסיפקה לו על פי שני הסכמים שנחתמו ביניהם.

התובעת מתבססת על תצהירה של הגב' יצחק שמצדה מסתמכת על רשומות התובעת.

החוב נחלק לשניים, חלקו הראשון נוגע לשירותים על פי 3 חשבוניות שפורטו בסעיף 5 ובסך 9044 ש"ח ואילו חלקו השני נוגע ליתרת חוב בגין ציוד בעבור 3 מכשירים ובסך 3868 ש"ח.

החלק הארי של חוב השירותים נוגע ל-3 עמלות יציאה.

עמלות יציאה אלה כמו גם החובות בגין הציוד נובעים משני הסכמים, הראשון מיום 17.6.09 במסגרתו נרכשו שני מכשירי אריקסון והשני מיום 21.6.09 במסגרתו נרכש מכשיר טליט לרכב.

על פי ההסכם הראשון בוצע ניוד של מספרים מחברת סלקום לתובעת כשהתובעת התחייבה לזכות את הנתבע בגין עמלת היציאה/קנס שבהם יחויב ע"י סלקום עקב הניוד וזאת לסך 3400 ש"ח בצורה של זיכוי חודשי בזמן אויר וכנגד הצגת החשבוניות של סלקום בהם יש ביטוי לחיוב שכזה והכל כנגד התחייבות הנתבע להישאר מחובר ופעיל ברשת התובעת למשך 36 חודשים.

גם במסגרת ההסכם השני התחייב הנתבע להישאר ברשת התובעת שאם לא כן ישלם עמלת יציאה.

המכשירים נמסרו, הקווים נוידו ולטענת התובעת נעשה ע"י הנתבע שימוש רחב היקף במכשירים ובשירותים לרבות שיחות, מסרונים, גלישת אינטרנט, משלוח תמונות וכיו"ב.

הנתבע קיבל חשבוניות חיוב ברם לא העביר לתובעת לטענתה חשבוניות מחברת סלקום לצורך קבלת הזיכוי ורק בחודש ספטמבר 2009 העביר הוא לראשונה חשבונית כזו ומאז החלה התובעת לזכותו בהתאם להסכם.

אלא שהנתבע הפסיק לשלם מאוקטובר 2009 ועד דצמבר 2009 וגם התראה עם שובר לתשלום שנשלחו אליו לא הואילו ומכאן התביעה.

הנתבע טוען בתצהירו כי התקשר עם התובעת עוד לפני שנת 2003 וכי בשנת 2003 חתם על הסכם שדרוג שההתחייבות לגביו הסתיימה לפני שנים רבות. בנוסף היו לו שני קווים בחברת סלקום.

בחודש מאי 2009 פנתה אליו נציגת התובעת בשם רבקה דלויה והציעה לו לנייד את שני המספרים מסלקום תוך הבטחה כי התובעת תשלם במקומו את הקנס או כל חיוב עקב הניוד.

משכך חתם על ההסכמים, רכש את המכשירים ולאחר חודש גילה כי חברת סלקום שלחה לו דרישה כספית עקב עזיבתו וניוד המספרים. לטענת הנתבע הוא פנה לתובעת, ביקש שתשלם את הדרישה ברם הדבר לא נעשה ולכן הודיע על כוונתו להתנתק ולהחזיר את במכשירים.

הנתבע ביקש לחזור לסלקום ואז נכפו עליו שני קווים נוספים וזמניים שהתובעת מיאנה לנתקם.

הנתבע, הגב' יצחק והגברת דלויה נחקרו, ב"כ הצדדים הגישו סיכומים ופסק הדין ינומק באופן תמציתי וברוח תקנה 214ט"ז לתקסד"א.

ע"מ שלא להרחיב יתר על המידה יצוין שמהחקירות עולה שאין מחלוקת שהנתבע היה לקוח ותיק ששילם את חובותיו עד לפרשה הנוכחית, אין חולק כי מספר אחד 050320898 היה מאז ומתמיד מספרו של הנתבע אצל התובעת ובזמן הרלבנטי לא היו עליו התחייבויות.

גם אין חולק שהנתבע חתום על ההסכמים נשוא תביעה זו ואין חולק כי הפסיק לשלם/ביטל את ההסכמים והתחייבויותיו על פיהם.

אם כך, השאלה הרלבנטית שבמחלוקת היא מה הובטח לנתבע בגין הניוד?

בתיק זה יותר מאשר בתיקים דומים אחרים אין משקל רב למה שכתוב בהסכם או לעדותה של הגב' מורן יצחק וזאת מהטעם שהגם שאין חולק לגבי ההסכמים ועצם חתימתם ונראה שגם אין חולק ביחס למהימנות הגב' מורן יצחק, אין הגב' מורן יכולה להעיד על מה הוצג ונאמר לנתבע עובר לחתימתו על ההסכמים, היא לא נכחה בפגישות, לא במעמד החתימה, לא במגעים הטלפוניים והיא אפילו לא יודעת למה ברשומות התובעת עצמה נמתח קו על סכום הזיכוי בסך 3400 ש"ח (נספח ת/4).